סימנים (או: אם היית עכשיו בשבי)

אֵילו סימונים היית חורטת על קיר המחילה כדי למנות יום ועוד יום ועוד לילה. מטורטרת, חסרת שינה, צונחת על המרצפות, שקטה מאוד. באיזה סמל היית בוחרת לאותת מעבר נוסף בין ירח מתמלא לירח מתחסר. לזכור שישנה מעלייך שמש בלתי נראית ושעדיין אדמה חופפת אדמה. ואולי מוטב לשאול את השאלה שבאמת מקננת בראשך: איזה טקסט היית מדקלמת לעצמך כדי לא לאבד שפיות, כדי לזכור שפעם ידעת למסור את נפשך על התורה, לחקוק צורות של אותיות, לדבוק במילות סוד. פעם הרי ידעת ללמוד וידעת ללמד. אהבת ללמוד וללמד. בלהט ארוטי, מתנשף, בלתי מתפשר. אולי דרשה מהזוהר? משהו מפעים במיוחד (למשל: כי האדם נברא לטוב ונותנים לו זמן להתגלגל לשלימות הטוב. למשל: שם ה' פירושו מרכבה פירושו ארבע רוחות מחוברות בנשיקה; למשל: כולנו איברים זה בזה, או סוד הקורבן, או זה שבתוך הקללות הקשות ביותר מסתתרת הנחמה הכי גדולה